קדיש יתום - הנוסח המלא, מתי ואיך אומרים
הקדיש הוא אולי התפילה המזוהה ביותר עם האבל היהודי - ובכל זאת אין בו ולו מילה אחת על מוות. כולו שבח והגדלה של שם האל: ״יתגדל ויתקדש שמה רבא״. דווקא בשעה הקשה ביותר, האבל קם בתוך הקהל ומצדיק את הדין בקול רם - והקהל עונה אחריו ״אמן, יהא שמה רבא מברך״. על פי המסורת, אמירת הקדיש מעלה את נשמת הנפטר ומיטיבה עימה, והיא חובת הכבוד המרכזית של הבן כלפי הוריו לאחר לכתם.
הקדיש נאמר בארמית - שפת הדיבור של היהודים בתקופת חז״ל - כדי שכל מתפלל יבין את הנאמר. הנוסח שלפניכם הוא קדיש יתום כפי שנאמר ברוב בתי הכנסת בישראל.
נוסח קדיש יתום
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.(הקהל: אָמֵן)
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.(הקהל: אָמֵן)
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.(הקהל: אָמֵן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.(הקהל: אָמֵן)
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.(הקהל: אָמֵן)
בנוסח ספרד ועדות המזרח נוספות לאחר ״וימליך מלכותה״ המילים ״וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ״, ובסיום מורחבת בקשת השלום: ״חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה…״. בעשרת ימי תשובה נהוג ברוב הקהילות להוסיף ״לְעֵלָּא לְעֵלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא״ - ויש קהילות הנוהגות כך כל השנה; המנהגים משתנים בין עדות.
מי אומר קדיש, מתי ואיפה
קדיש יתום נאמר על ידי האבלים בשלוש תפילות היום - שחרית (בה הוא נאמר כמה פעמים), מנחה וערבית - בסיום התפילה. את הקדיש אומרים בעמידה, ברגליים צמודות, ונהוג לפסוע ולהשתחוות קלות באמירת ״עושה שלום״. התנאי המרכזי: מניין - הקדיש הוא דבר שבקדושה ואינו נאמר ביחיד. בימי השבעה מתקיימות התפילות בבית האבלים, ולכן במודעות אבל דתיות מציינים את שעות התפילות - כדי שהציבור יסייע בהשלמת המניין. במודעה שמופקת במחולל שלנו אפשר להוסיף את פרטי התפילות בשורת השבעה.
למה דווקא אחד־עשר חודשים?
על הורים אומרים קדיש אחד־עשר חודשים מיום הפטירה, ולא שנה שלמה. הטעם, שמקורו בדברי הרמ״א: על פי המסורת, משפטם של רשעים גמורים נמשך שנים־עשר חודש - ובן שאומר קדיש שנה תמימה כאילו מחזיק את הוריו לכאלה. לכן מפסיקים חודש קודם. את התאריך העברי שבו מסתיימת אמירת הקדיש, ואת מועד האזכרה המקובל לציון הסיום, מסביר בהרחבה המדריך לאזכרת אחד־עשר החודשים. לאחר מכן חוזרים לומר קדיש מדי שנה ביום השנה - היארצייט - שאת מועדו המדויק לפי הלוח העברי מחשב מחשבון יום השנה שלנו.
נוסח אשכנז ונוסח ספרד - ההבדלים בקצרה
- ״ויצמח פורקנה ויקרב משיחה״ - תוספת של נוסח ספרד, עדות המזרח והחסידים בפסקה הראשונה; בנוסח אשכנז אינה נאמרת.
- בקשת השלום - בנוסח ספרד מורחבת: ״יהא שלמא רבא מן שמיא, חיים ושבע וישועה ונחמה ושיזבא…״; בנוסח אשכנז: ״וחיים עלינו ועל כל ישראל״.
- הגייה - הבדלי מבטא (שְׁמֵהּ/שְׁמֵיהּ ועוד) קיימים בין העדות; כולם כשרים, והעיקר שהאבל אומר את הקדיש בנוסח קהילתו.
נשים ואמירת קדיש
שאלת אמירת קדיש על ידי בת על הוריה נדונה בפוסקים מאות שנים, והמנהגים בה מגוונים באמת: יש קהילות שבהן נשים אומרות קדיש מעזרת הנשים יחד עם הגברים האומרים; יש קהילות שבהן הבת ממנה אדם לומר קדיש ומצטרפת בעניית אמן; ובקהילות שוויוניות נשים אומרות קדיש כחלק מהמניין. אין כאן הכרעה אחת - המנהגים משתנים בין עדות וקהילות, וההמלצה היחידה שנכונה לכולם היא להתייעץ עם רב הקהילה ולבחור דרך שמכבדת את הנפטר ואת המסורת המשפחתית.
מתארגנים לאזכרה?
מודעת אזכרה מכובדת - לשבעה, לשלושים, לסיום הקדיש או ליום השנה - מופקת במחולל החינמי שלנו בתוך דקות, עם תאריך עברי אוטומטי.
עוד בנושא תפילות ומנהגי אבלות
שאלות נפוצות
‹ מי אומר קדיש יתום?
המנהג הבסיסי: הבן אומר קדיש על אביו ועל אמו. כשאין בן, נהוג שאומר הקדיש קרוב אחר - נכד, אח, אב על בנו - או שממנים אדם מהקהילה (לעיתים תמורת תרומה לבית הכנסת או למוסד תורני). אבלים על שאר קרובים (אח, אחות, בן זוג, ילד) אומרים קדיש בעיקר בתקופת השלושים. המנהגים משתנים בין עדות וקהילות - התייעצו עם רב.
‹ כמה זמן אומרים קדיש על הורה?
אחד־עשר חודשים מיום הפטירה (ולא שנים־עשר), על פי המסורת שמשפט הרשעים נמשך שנים־עשר חודש - והפסקת הקדיש חודש קודם מבטאת שההורה אינו נמנה עימהם. ביום השנה (היארצייט) חוזרים ואומרים קדיש מדי שנה. את התאריך העברי המדויק אפשר לחשב במחשבון יום השנה שלנו.
‹ האם אפשר לומר קדיש בלי מניין?
לא. הקדיש הוא ״דבר שבקדושה״ ולכן נאמר רק במניין - עשרה גברים יהודים בני מצווה (ובקהילות שוויוניות: עשרה מתפללים). מי שאין לו מניין זמין יכול להתפלל בבית כנסת סמוך, להצטרף למניין במקום העבודה, או - בלית ברירה - ללמוד משנה ולומר תהילים לעילוי הנשמה, שגם בהם יש כבוד לנפטר.
‹ מה ההבדל בין קדיש יתום לחצי קדיש וקדיש דרבנן?
הטקסט המרכזי זהה. חצי קדיש (שאומר החזן) מסתיים אחרי ״דאמירן בעלמא״; קדיש שלם מוסיף את בקשת ״תתקבל צלותהון״; קדיש יתום הוא הנוסח שאומרים האבלים בסוף התפילה - ללא ״תתקבל״; וקדיש דרבנן נאמר אחרי לימוד תורה ברבים ומוסיף את קטע ״על ישראל ועל רבנן״. האבל אומר את קדיש היתום, ובקהילות רבות גם קדיש דרבנן.
‹ האם אישה יכולה לומר קדיש?
בקהילות רבות - אורתודוקסיות מודרניות, קונסרבטיביות ורפורמיות - נשים אומרות קדיש, מעזרת הנשים או מתוך המניין, ויש לכך סימוכין בפוסקים לאורך הדורות. בקהילות אחרות נהוג שבת ממנה אדם שיאמר קדיש במקומה או מצטרפת בעניית אמן. אין כאן פסיקה אחת מחייבת - המנהגים משתנים מאוד בין קהילות, ומי שמתלבטת מוזמנת להתייעץ עם רב קהילתה.