מחשבון יום השנה (יארצייט)
הזינו את תאריך הפטירה הלועזי, והמחשבון יציג את התאריך העברי, את מועדי תום השבעה והשלושים, את תום אחד־עשר החודש ואת יום השנה הקרוב - בתאריך עברי ולועזי. אם הקבורה התקיימה ביום אחר, סמנו זאת כדי שהשבעה והשלושים יחושבו נכון.
הזינו את תאריך הפטירה כדי לחשב את התאריך העברי, מועדי השבעה והשלושים, תום אחד־עשר החודש ויום השנה הקרוב.
החישוב הוא כלי עזר בלבד ואינו פסיקת הלכה. במקרים של פטירה בחודש אדר (בשנה מעוברת או רגילה) או בל׳ בחודש - המנהגים משתנים בין עדות וקהילות, התייעצו עם רב. השבעה והשלושים נמנים מיום הקבורה; אחד־עשר החודש ויום השנה - מיום הפטירה.
איך נקבע יום השנה?
יום השנה - היארצייט - חל מדי שנה בתאריך העברי של הפטירה. הלוח העברי הוא לוח ירחי־שמשי: חודשיו נמנים לפי הירח, ופעם בשנתיים־שלוש מתווסף חודש עיבור (אדר א׳) כדי ליישר את השנים עם עונות השמש. לכן התאריך הלועזי של היארצייט נודד משנה לשנה, ולעיתים ההפרש מגיע לשבועות שלמים - וזו בדיוק הסיבה שכדאי לחשב את המועד מראש ולציין במודעת האזכרה את שני התאריכים.
שני מקרים מיוחדים ראויים לתשומת לב:
- פטירה בחודש אדר - בשנה מעוברת יש אדר א׳ ואדר ב׳. מי שנפטר באדר של שנה רגילה, או באחד משני האדרים של שנה מעוברת, עשוי לציין את היארצייט בחודשים שונים בשנים שונות - והמנהגים בעניין חלוקים.
- פטירה בל׳ בחודש - חלק מחודשי הלוח העברי מונים פעם כ״ט ימים ופעם ל׳. מי שנפטר בל׳ בחודש שבשנה אחרת מונה רק כ״ט ימים - מועד היארצייט שלו תלוי מנהג.
בשני המקרים המנהגים משתנים בין עדות וקהילות - התייעצו עם רב. שימו לב גם להבדל במניין: השבעה והשלושים נמנים מיום הקבורה, ואילו אחד־עשר החודש (מועד סיום אמירת הקדיש) ויום השנה נמנים מיום הפטירה. לגבי יום השנה הראשון כשהקבורה התאחרה - יש דעות שונות, וגם כאן ההכרעה אצל רב הקהילה.
מנהגי יום השנה
- נר נשמה - מדליקים עם כניסת התאריך העברי, בערב, ונוהגים שידלוק יממה שלמה.
- קדיש - אומרים קדיש יתום בכל תפילות היום. מי שאינו יכול לומר בעצמו נוהג לבקש מקרוב משפחה או מאדם קבוע בבית הכנסת.
- עלייה לקבר - פרקי תהילים, אל מלא רחמים והנחת אבן קטנה על המצבה. אם אי אפשר לעלות ביום עצמו, עולים בסמוך לו.
- לימוד משנה - נהוג ללמוד פרקי משניות לעילוי הנשמה, שכן אותיות משנ״ה הן אותיות נשמ״ה; יש המסיימים מסכת ועורכים סעודת מצווה.
- עלייה לתורה - בשבת שלפני היארצייט מקובל לעלות לתורה, ויש קהילות שבהן מזכירים את הנפטר בתפילת ההשכבה.
מתארגנים לאזכרה? בעמוד מודעת אזכרה ליום השנה תמצאו נוסחים מוכנים ומחולל חינמי ליצירת מודעה מעוצבת, ובמרכז מודעות האזכרה - הסבר מלא על כל ציוני הדרך של שנת האבל.
יצירת מודעת אזכרה ליום השנה
לאחר שחישבתם את המועד, צרו מודעת אזכרה מעוצבת עם תאריך עברי ולועזי - להדפסה, לשיתוף בוואטסאפ ולתלייה בבית הכנסת. בחינם וללא הרשמה.
שאלות נפוצות
‹ לפי איזה תאריך נקבע יום השנה - העברי או הלועזי?
לפי התאריך העברי של הפטירה. מכיוון שהלוח העברי ירחי והלועזי שמשי, התאריך הלועזי של היארצייט נודד משנה לשנה. המחשבון ממיר את תאריך הפטירה לתאריך העברי ומאתר את מועד יום השנה הקרוב.
‹ מה קורה כשהפטירה הייתה בחודש אדר?
בשנה מעוברת יש שני חודשי אדר, ולכן פטירה באדר מעוררת שאלה באיזה חודש לציין את היארצייט בשנים הבאות. המחשבון מציג חישוב מקובל אחד, אך בעניין זה יש מנהגים שונים בין עדות וקהילות - התייעצו עם רב.
‹ ממתי סופרים את השבעה והשלושים - מהפטירה או מהקבורה?
מיום הקבורה, והוא נחשב היום הראשון. לכן אם הקבורה התקיימה יום או יותר אחרי הפטירה, סמנו במחשבון את האפשרות ״הקבורה הייתה ביום אחר״ והזינו את תאריך הקבורה - השבעה והשלושים יחושבו לפיו, ואילו יום השנה לפי תאריך הפטירה.
‹ מה נהוג לעשות ביום השנה?
מדליקים נר נשמה הדולק יממה, אומרים קדיש בתפילות היום, עולים לקבר לאמירת תהילים ואל מלא רחמים, ולומדים משניות לעילוי הנשמה. בשבת שלפני היארצייט מקובל לעלות לתורה, ויש הנוהגים לתת צדקה או לערוך סעודת זיכרון.
‹ האם החישוב מדויק לכל מקרה?
המחשבון מבוסס על כללי הלוח העברי ומתאים לרוב המקרים, אך אינו תחליף לפסיקת הלכה. במצבים מיוחדים - פטירה באדר, בל׳ בחודש, חג שחל בתוך השבעה או השלושים - המנהגים משתנים, והמועד נקבע בהתייעצות עם רב.